ביטוח לאומי הכיר במוכר שווארמה כנפגע עבודה ,עו"ד ג'אק מטאנס ,04.11.15 , כלכליסט
לפסק הדין לחצו כאן
לאחר כ-28 שנים בהם חתך מדי יום בשר וירקות, ביקש המוכר להכיר בו כנפגע עבודה, בשל כאבים וחולשה בשתי ידיו. ביה"ד לעבודה קבע שמדובר תאונת עבודה, בניגוד לעמדת ביטוח לאומי
לאחר כ-28 שנים בהם חתך מדי יום בשר וירקות, ביקש האיש להכיר בו כנפגע עבודה, בשל כאבים וחולשה בשתי ידיו. בית הדין לעבודה קבע שמדובר תאונת עבודה על פי עיקרון המיקרוטראומה – פגיעות זעירות חוזרות.
במשך 26 שנים היה האיש בעל דוכן שווארמה משלו, ובשנת 2013 החל לעבוד בתור שכיר בדוכן של אחיו. בתקופה זו החל לסבול מכאבים ותחושת נימול באצבעות הידיים. הוא נבדק ואובחן כסובל מ"תסמונת התעלה הקרפלית" בשתי ידיו.
בשנת 2014 הוא פנה לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, בבקשה שיורה לביטוח לאומי להכיר במחלתו כ"מחלת מקצוע", או לחלופין כ"תאונת עבודה", על פי עיקרון המיקרוטראומה – פגיעות קטנות שמצטברות לנזק משמעותי.
התובע סיפר כיצד נהג לחתוך מדי יום כ-35 קילו ק"ג בשר ועשרות ירקות במשך שעות רבות. יד ימין הייתה חותכת, בעוד יד שמאל הייתה מחזיקה את הבשר או הירק.
לדבריו, משנת 2008 החל לחתוך את הבשר מעמוד השווארמה בעזרת סכין חשמלית רוטטת, וביד שמאל היה מחזיק את המגש לקליטת הבשר שנחתך מהעמוד. לשיטתו, הפעולות החוזרות שביצע הן אלו שגרמו למצבו הרפואי.
לפסק הדין לחצו כאן
לאחר כ-28 שנים בהם חתך מדי יום בשר וירקות, ביקש המוכר להכיר בו כנפגע עבודה, בשל כאבים וחולשה בשתי ידיו. ביה"ד לעבודה קבע שמדובר תאונת עבודה, בניגוד לעמדת ביטוח לאומי
לאחר כ-28 שנים בהם חתך מדי יום בשר וירקות, ביקש האיש להכיר בו כנפגע עבודה, בשל כאבים וחולשה בשתי ידיו. בית הדין לעבודה קבע שמדובר תאונת עבודה על פי עיקרון המיקרוטראומה – פגיעות זעירות חוזרות.
במשך 26 שנים היה האיש בעל דוכן שווארמה משלו, ובשנת 2013 החל לעבוד בתור שכיר בדוכן של אחיו. בתקופה זו החל לסבול מכאבים ותחושת נימול באצבעות הידיים. הוא נבדק ואובחן כסובל מ"תסמונת התעלה הקרפלית" בשתי ידיו.
בשנת 2014 הוא פנה לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, בבקשה שיורה לביטוח לאומי להכיר במחלתו כ"מחלת מקצוע", או לחלופין כ"תאונת עבודה", על פי עיקרון המיקרוטראומה – פגיעות קטנות שמצטברות לנזק משמעותי.
התובע סיפר כיצד נהג לחתוך מדי יום כ-35 קילו ק"ג בשר ועשרות ירקות במשך שעות רבות. יד ימין הייתה חותכת, בעוד יד שמאל הייתה מחזיקה את הבשר או הירק.
לדבריו, משנת 2008 החל לחתוך את הבשר מעמוד השווארמה בעזרת סכין חשמלית רוטטת, וביד שמאל היה מחזיק את המגש לקליטת הבשר שנחתך מהעמוד. לשיטתו, הפעולות החוזרות שביצע הן אלו שגרמו למצבו הרפואי.
ביטוח לאומי. טען כי לא סביר שתסמונת התעלה הקרפלית תופיע אחרי 5 שנים צילום: טל שחר
ביטוח לאומי ביקש לדחות את התביעה, בטענה שמדובר ב"תהליך תחלואתי רגיל". לגרסתו, החל מ-2008 הודה התובע שהוא משתמש בסכין חשמלית, שאינה דורשת מאמץ פיזי.
כמו כן, ביטוח לאומי טען כי לא סביר שתסמונת התעלה הקרפלית תופיע רק 5 שנים לאחר שהפסיק לבצע חיתוך ידני עם סכין רגילה.
פעולות חוזרות
בעקבות המחלוקות בין הצדדים, מינתה סגנית הנשיא השופטת איטה קציר מומחה רפואי מטעם בית המשפט, שהעריך כי אין קשר סיבתי ישיר בין עבודתו של התובע לבין תסמונת התעלה הקרפלית.
בשל סתירות בחוות דעתו של המומחה, הסכימה השופטת לבקשת התובע למנות מומחה נוסף. הפעם המומחה השווה את עבודתו של התובע לעבודתו של קצב – עבודה פיזית הדורשת ביצוע פעולות חוזרות – והצביע בסבירות של מעל 50% על קשר סיבתי בין עבודת התובע למצבו הרפואי.
השופטת הסבירה כי כאשר בית המשפט ממנה שני מומחים מטעמו, יש להעדיף את חוות הדעת שניתנה לטובת המבוטח, מה גם שחוות הדעת הראשונה התעלמה מכך שהתובע המשיך לחתוך ירקות באופן ידני, גם לאחר שעבר לחתוך בשר עם סכין חשמלית.
"הפעולות האלה הינן פעולות רפיטאטיביות (חוזרות) שמבצע התובע במשך כל שעות עבודתו ביום עבודה", כתבה השופטת, והגיעה למסקנה שהתובע לקה במחלת תסמונת התעלה הקרפלית בעקבות תנאי העבודה שלו.
מכאן, נקבע שמדובר גם "במחלת מקצוע" וגם ב"תאונת עבודה", על פי עקרון המיקרוטראומה - פגיעות זעירות חוזרות.
ביטוח לאומי ביקש לדחות את התביעה, בטענה שמדובר ב"תהליך תחלואתי רגיל". לגרסתו, החל מ-2008 הודה התובע שהוא משתמש בסכין חשמלית, שאינה דורשת מאמץ פיזי.
כמו כן, ביטוח לאומי טען כי לא סביר שתסמונת התעלה הקרפלית תופיע רק 5 שנים לאחר שהפסיק לבצע חיתוך ידני עם סכין רגילה.
פעולות חוזרות
בעקבות המחלוקות בין הצדדים, מינתה סגנית הנשיא השופטת איטה קציר מומחה רפואי מטעם בית המשפט, שהעריך כי אין קשר סיבתי ישיר בין עבודתו של התובע לבין תסמונת התעלה הקרפלית.
בשל סתירות בחוות דעתו של המומחה, הסכימה השופטת לבקשת התובע למנות מומחה נוסף. הפעם המומחה השווה את עבודתו של התובע לעבודתו של קצב – עבודה פיזית הדורשת ביצוע פעולות חוזרות – והצביע בסבירות של מעל 50% על קשר סיבתי בין עבודת התובע למצבו הרפואי.
השופטת הסבירה כי כאשר בית המשפט ממנה שני מומחים מטעמו, יש להעדיף את חוות הדעת שניתנה לטובת המבוטח, מה גם שחוות הדעת הראשונה התעלמה מכך שהתובע המשיך לחתוך ירקות באופן ידני, גם לאחר שעבר לחתוך בשר עם סכין חשמלית.
"הפעולות האלה הינן פעולות רפיטאטיביות (חוזרות) שמבצע התובע במשך כל שעות עבודתו ביום עבודה", כתבה השופטת, והגיעה למסקנה שהתובע לקה במחלת תסמונת התעלה הקרפלית בעקבות תנאי העבודה שלו.
מכאן, נקבע שמדובר גם "במחלת מקצוע" וגם ב"תאונת עבודה", על פי עקרון המיקרוטראומה - פגיעות זעירות חוזרות.
לסיכום, השופטת קבעה כי התובע רשאי להגיש לביטוח לאומי תביעה לקביעת דרגת נכות בעבודה, ופסקה לזכותו הוצאות שכ"ט עו"ד בסך 5,000 שקל.
לפסק הדין לחצו כאן
מייצגת התובע: עו"ד סמדר ברקוביץ-בן אריה
מייצגי הנתבע: לא צוין
עו"ד ג'אק מטאנס עוסק בתביעות מול המוסד לביטוח לאומי
** הכותב לא ייצג בתיק.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה